"כתיבה מתוך פצע קולקטיבי" – תפקידה של הספרות בהיסטוריה
"אני לא חושב שהספרות מאתגרת את ההיסטוריה, אלא היא משלימה ומתקנת אותה. לדעתי כיום הספרות מלמדת את ההיסטוריה וההיסטוריה צריכה לחשוש מהספרות.
ההיסטוריה היא כבר לא הסמכות הבלעדית, שכן הספרות משמשת לה עדה ומפקחת. הספרות מתעמקת בפרטים ובענייני היומיום אשר עלוני החדשות אינם מכסים, וחלק ניכר ממנה אינו מאומץ על ידי רשתות חברתיות. מפני שלו מבקשות למחוק הן את ההיסטוריה והן את הספרות.
אני לא חושב שהספרות מנסה לשנות את ההיסטוריה, אבל היא מהווה את הביוגרפיה הפנימית של העולם ולעיתים היא תהיה תחליף להיסטוריה, שמושפעת מכוח.
הפאשיזם מתרבה ומתפשט בפומבי ללא בושה, הסביבה נהרסת והעולם השלישי נכתש מדי יום. התקופה הנוכחית אכזרית לא פחות מתקופת הקולוניאליזם.
מי תהיה אם לא תהיה מחויב לכל זה כסופר! האם תהיה מאלו שנותנים למטוסים מספיק זמן להשמיד את הכל מעל לראשי האנשים ללא רחמים? סופר אינו יכול להפנות עורף לעולם, אחריותו להפנות את פניו לעולם ושיהיו לו אלף עיניים ולא שתיים, גודל האימה גדול בהרבה מגודל העיניים שאלוהים נתן לנו.
כפלסטינים אנו יכולים לדמיין את תפקידה של השפה כאשר אנו רואים את היקף המתקפה עליה. הדבר הראשון שהוקם עם תחילת הרעיון להקמת הישות הציונית הוא ועדה לשינוי השמות הערביים של ערים וכפרים פלסטינים כהכנה לכיבושם. זו הייתה ההקדמה, לפני שמחקו בפועל כ-500 ערים וכפרים פלסטיניים במהלך הנכבה ב-1948.
השפה היא אתה והתרבות שלך, המולדת לא מתקיימת ללא תרבות לאומית. בנוגע לתרגום, תרגום הוא מעשה תרבותי שבאמצעותו תרבויות מתקשרות זו עם זו, הוא מעיד בהרבה מהמקרים על כבוד לתרבות כזו או אחרת. אבל בל נשכח שבמקרים רבים זוהי דרך להבנת האחר בניסיון להשתלט עליו, למצוא פתרונות לשליטה עקיפה עליו או להצדקת מחיקתו."
מדבריו של הסופר הפלסטיני, אבראהים נצראללה, במסגרת הרצאה על ירושלים הערבית.
◀️ מקור: https://katzr.net/ee5022
📷 קרדיט צילום: "רשת חדשות העיר"
#שפה #ספרות
https://www.facebook.com/193227666425360/posts/399210535827071
