Points of Views
From Jerusalem
Points of Views
המשך Continue
רוצים לדעת מי אנחנו?

0202 – מבט מירושלים המזרחית

"תכנית הכיבוש הישראלי להתמודד עם הגידול הדמוגרפי של הפלסטינים בירושלים

נייר עמדה ישראלי אישר כי הגידול במספרי הפלסטינים הירושלמיים בשכונות הערביות בעיר הקודש קובע עובדות בשטח המשרתות את הפלסטינים וסותרות את המדיניות הישראלית בנוגע לאל-קודס. מספר תושבי אל-קודס הכפיל עצמו שלוש פעמים במהלך 15 השנים האחרונות, במיוחד [בקרב] הפלסטינים הגרים בשכונות הנמצאות מחוץ לגדר ההפרדה, כגון שועפאט וכפר עקב.

בנייר שפורסם על ידי המכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, נכתב בנוסף כי משמעות הדבר היא ש"ישראל' מתקרבת במהירות אל הקו האדום המעיד כי שיעור הערבים עלה ל-50% מסך תושבי אל-קודס.

נייר העמדה חשף שורה של צעדים ישראליים העוסקים בעתיד השכונות בעלות רוב ערבי באל-קודס. הראשון שבהם הוא תכנית שהציגה מה שמכונה המועצה לביטחון הלאומי של ישראל, לנקיטת שינויים בגבולות המוניציפליים של אל-קודס. זאת על מנת להתמודד עם הקו האדום הדמוגרפי, המבטא אפשרות של עליית מספר הפלסטינים הערבים מקרב תושבי העיר אשר משנה במהירות את המאזן הנוכחי של 60% יהודים ו-40% ערבים.

על פי הנייר, הצוותים במועצה לביטחון לאומי של ישראל שוקדים למציאת תכנית אסטרטגית ארוכת טווח ודחופה לאיום זה.
המחקר מציין כי כל הכרעה על עתיד המאזן הדמוגרפי באל-קודס עשויה להיתקל במכשולים מדיניים, ביורוקרטיים ומפלגתיים. זאת, על אף שנותרו שלוש שנים לממשל הנשיא האמריקאי הנוכחי דונלד טראמפ, אשר נתן לכיבוש הישראלי אור ירוק לקבוע עובדות בשטח בעיר הקודש.

הנייר של המכון הישראלי הצביע על כך שהשר לענייני מודיעין, ישראל כץ, הציג תכנית נוספת להתמודדות עם מה שהוא מחשיב משבר דמוגרפי ממנו סובלת אל-קודס, הכוללת צירוף של התנחלויות מסביב לעיר אל תוך גבולותיה וכך לשמור על הקיום היהודי בעיר הקודש. עם זאת, המתנגדים הנחרצים לתוכנית זאת הם היהודים החרדים אשר חוששים לאבד את היתרון האלקטורלי בעיר.

מאידך, לחברת הכנסת ענת ברקו ממפלגת הליכוד יש תכנית שלישית הקובעת כי יש לבצע העברה הדרגתית של חלק מהשכונות לשליטת הרשות הפלסטינית, וכך לתפוס שלוש ציפורים במכה אחת: השגת רווחים מדיניים אל מול הקהילה הבין-לאומית, חיזוק המאזן הדמוגרפי באל-קודס ופטירת הכיבוש הישראלי מהאחריות המנהלתית והיומיומית על השכונות הערביות של אל-קודס. עם זאת, הממשלה הימנית הישראלית הנוכחית תסרב לקבל כל אחד מהפתרונות הללו.

ישנה תכנית רביעית של השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, שנקראת "השכונות הערביות הנצורות" שנכללות עקרונית בגבולות המוניציפליים של אל-קודס אבל בפועל כבר 15 שנה נמצאות מחוץ לגבולות גדר הסיפוח וההתפשטות.

הנייר ציין נתונים של הסופר הישראלי המומחה לענייני אל-קודס, ניר חסון, אשר אישר כי משטרת הכיבוש הישראלי הפסיקה זה מכבר את השירותים הביטחוניים והמשטרתיים בשכונות בעלות הרוב הערבי וכבר אינה נכנסת אליהן, אפילו במקרים של רצח על רקע פלילי. בעקבות זאת, החלו שאר הרשויות המנהליות הישראליות להתנער מאחריותן בנוגע לשכונות הערביות הללו, ובכללן העירייה, חברות התשתיות, מנגנוני כיבוי האש וההצלה, אמבולנסים, פקחי בנייה ומתכנני כבישים ראשיים.

על פי נייר העמדה של המכון הישראלי, כבר ברור לכולם – החל מראש ממשלת הכיבוש הישראלי ושריו, עבור בבכירי העירייה וכלה בכל תושבי מחנות הפליטים הפלסטיניים בעיר – כי הכיבוש עזב את השכונות שלהם לבלי שוב, זאת לאור הנתון הדמוגרפי הפלסטיני הערבי באל-קודס המהווה מקור דאגה עבורו. כיוון שמאז הקמת גדר הסיפוח וההתפשטות בשנת 2003, הוכפל פי שלושה מספר התושבים הערבים בשכונות הנמצאות מחוץ לגדר, והגיע ל-140,000 נפש, מה שמהווה 14% מכלל תושבי אל-קודס.

לאור הגידול הבלתי פוסק במספרים אלה, שיעור גידול הפלסטינים של אל-קודס הנמצאים בתוך גבולות הגדר הוא 71% – שיעור גבוה מאוד. בולט לעין כי בזמן ששיעור התושבים הערבים בעיר עולה – מקבילתו היהודית יורדת. זאת, לאור ההגירה השלילית של יהודים מאל-קודס אשר הינה בשיעור של 400 אלף יהודים במהלך שלושת העשורים האחרונים, מה שהוביל לנסיגה הדרגתית של הרוב היהודי שהיום כבר לא עולה על 59% בלבד.

עם זאת, ראש העיר, ניר ברקת, מביע התנגדות לכל ויתור ישראלי על שכונה ערבית כלשהי, למרות ששכונות אלו הפכו עם הזמן, על פי נייר העמדה, למה שנראה כפצצת זמן דמוגרפית.

המקור: אלג'זירה"

– רשת קודס לחדשות

#מדיני #כפר_עקב #מחנה_הפליטים_שועפאט #ניר_חסון

خطة الاحتلال الإسرائيلي لمواجهة تزايد الفلسطينيين بالقدس

أكدت ورقة بحثية إسرائيلية أن تزايد أعداد الفلسطينيين المقدسيين في الأحياء العربية بالمدينة المقدسة من شأنه فرض حقائق على الأرض تخدم الفلسطينيين، وتعارض السياسة الإسرائيلية الخاصة بالقدس، لأن أعداد أهالي القدس تضاعفت في السنوات 15 الأخيرة ثلاث مرات، لا سيما الفلسطينيين القاطنين في الأحياء الموجودة خارج جدار الفصل، ومنها شعفاط وكفر عقب.
وأضافت الورقة -التي أصدرها المعهد الأورشليمي للشؤون العامة- أن ذلك يعني أن “إسرائيل” تقترب بسرعة من الخط الخطر المتمثل في ارتفاع نسبة العرب إلى 50% من مجموع سكان القدس.
وكشفت الورقة البحثية عن سلسلة مخططات إسرائيلية مهتمة بمستقبل الأحياء ذات الأغلبية العربية في القدس؛ أولها مخطط قدمه ما يسمى مجلس الأمن القومي الإسرائيلي لإجراء تغييرات في الحدود البلدية للقدس لمواجهة الخط الأحمر السكاني المتمثل في إمكانية تزايد أعداد الفلسطينيين العرب من سكان المدينة، حيث تتسارع المعدلات الحالية بنسبة 60% يهودا، و40% عربا.
ووفق الورقة، تجتهد الطواقم العاملة في مجلس الأمن القومي الإسرائيلي لإيجاد خطط ذات أبعاد إستراتيجية عاجلة لهذا التهديد.
وتذكر الدراسة أن كل حسم لمستقبل الميزان الديموغرافي في القدس قد يواجه عقبات سياسية وبيروقراطية وحزبية، وذلك رغم بقاء ثلاثة أعوام لإدارة الرئيس الأميركي الحالي دونالد ترمب التي منحت الاحتلال الإسرائيلي ضوءا أخضر لفرض حقائق على الأرض في المدينة المقدسة.
وأشارت ورقة المعهد الإسرائيلي إلى أن وزير شؤون الاستخبارات “يسرائيل كاتس” عرض خطة ثانية لمواجهة ما يعتبرها أزمة ديموغرافية تعاني منها القدس، حيث يتم ضم مستوطنات غلاف المدينة لحدودها، وبذلك تتم المحافظة على التواجد اليهودي في المدينة المقدسة، لكن المعارضين الأساسيين لهذه الخطة هم اليهود الحريديم المتدينين الذين يخشون أن يفقدوا التفوق الانتخابي في المدينة.
أما عضو الكنيست “عنات باركو” -من حزب الليكود- فلها خطة ثالثة تقضي بنقل تدريجي لبعض الأحياء لسيطرة السلطة الفلسطينية، بحيث تضرب ثلاثة عصافير بحجر واحد: تحقيق مكاسب سياسية أمام المجتمع الدولي، وتحسين الميزان الديموغرافي في القدس، وإعفاء الاحتلال الإسرائيلي من المسؤولية الإدارية والمعيشية عن الأحياء العربية المقدسية، لكن وجود الحكومة اليمينية الإسرائيلية الحالية ينفي قبول أي خطة منها.
وهناك خطة رابعة خاصة بوزير شؤون القدس “زئيف ألكين”، المسماة “الأحياء العربية المحاصرة” التابعة عمليا للحدود البلدية للقدس، لكنها عمليا موجودة خارج حدود جدار الضم والتوسع منذ 15 عاما.
الورقة ذكرت معطيات للكاتب الإسرائيلي المتخصص في شؤون القدس “نير حسون”، الذي أكد أن شرطة الاحتلال الإسرائيلي أوقفت منذ زمن الخدمات الأمنية والشرطية للأحياء ذات الأغلبية العربية، ولم تعد تدخلها، حتى في ظل عمليات القتل الجنائية، ثم بدأت باقي السلطات الإدارية الإسرائيلية تتنصل من مسؤولياتها تجاه هذه الأحياء العربية، بما فيها البلدية، وشركات البنى التحتية، وأجهزة الإطفاء والإنقاذ، وسيارات الإسعاف، ومشرفو الأبنية، ومخططو الطرق العامة.
ووفق ورقة المعهد الإسرائيلي، بات واضحا للجميع -بدءا من رئيس حكومة الاحتلال الإسرائيلي، ووزرائها، وقادة البلدية، وجميع سكان مخيمات اللاجئين الفلسطينيين بالمدينة- أن الاحتلال هجر أحياءهم، دون عودة، في ظل أن المعطى الديموغرافي الفلسطيني العربي في القدس يشكل عنصر قلق لها، لأنه منذ إقامة جدار الضم والتوسع عام 2003 تضاعف عدد السكان العرب في الأحياء الواقعة خارج الجدار ثلاث مرات، ووصل إلى 140 ألف نسمة، بما يشكل 14% من عموم سكان القدس.
وفي ظل التنامي غير المتوقف لهذه الأعداد، فإن معدل نمو فلسطينيي القدس الموجودين داخل حدود الجدار يصل 71%، وهو معدل كبير جدا، واللافت أنه بينما تتزايد المعدلات السكانية العربية في المدينة، فإن نظيرتها اليهودية تتقلص، في ظل الهجرة المعاكسة لليهود من القدس بمعدل 400ألف يهودي، خلال العقود الثلاثة الأخيرة، مما عمل على تراجع تدريجي للأغلبية اليهودية، وبات اليوم لا يزيد على 59% فقط.
لكن رئيس البلدية نير بركات يبدي معارضة لأي تنازل إسرائيلي عن أي من الأحياء العربية، رغم أن هذه الأحياء باتت -وفق الورقة البحثية- مع مرور الزمن تتحول لما يشبه قنبلة زمنية من الناحية الديموغرافية.
المصدر: الجزيرة

https://goo.gl/x8ezrx

https://www.facebook.com/1403064266655095/posts/1798266033801581