צלקת בלב, פצע שלא מחלים

ארבעה חודשים כבר עברו מאז "פשע ההתנקשות בעיתונאית שירין אבו עאקלה", ועם פרסום תוצאות החקירה הישראלית, לפיה ישנה "סבירות גבוהה שלוחם צה"ל ירה והרג אותה", צף הנושא מחדש ברשתות החברתיות של מזרח ירושלים.

משפחתה של שירין דחתה את "תוצאות החקירה של צבא הכיבוש" [1], ודרשה חקירה מקיפה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, באומרה כי "הממשלה והצבא בישראל ניסו להסתיר את האמת ולהימנע מאחריות לרצח של שירין".

"זאת לא טעות אלא חטא", כתבה העיתונאית כריסטין רינאווי על תוצאות החקירה [2], והוסיפה: "החטא הזה הפך את שירין, שהייתה מומחית בעיתונאות ובמידות טובות והייתה אהובה על ידי כולם, לצלקת בלב, לפצע שלא מחלים ולאובדן קשה ושותת דם עבור משפחתה ואהוביה, שנפצעו אף הם מהכדור של החטא – זאת מלבד אובדן הקול שלה ואזהרה מתמדת לעיתונאים שיכולים למות בזמן עבודתם."

גם הפעיל החברתי אוסאמה ברהם כתב על שירין, והתייחס למעשיה של הצעירה פאטמה אל-חוסייני, שהגיעה לשער שכם כשהיא נושאת את דיוקנה של שירין [3]:

"אני לא מכיר את הבחורה הזאת.
עצרתי לצלם אותה כאן, כשבידיה ציור שהיא ציירה.
ביקשתי את הסכמתה וצילמתי אותה במהירות […].
שירין אבו עאקלה, הקורבן, נותנת השראה עבור נערים ונערות.
תעודדו את פאטמה בדרך שלכם,
ותגידו לה שאנחנו גאים בצבעים של המכחול שלה.
אני גאה בה."

📷 קרדיט צילום: אוסאמה ברהם

#שירין

👇👇 הפניות למקורות בתגובות 👇👇

https://www.facebook.com/1403064266655095/posts/2920969518197888/