על הכיבוש של ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית

מדי יום עולים מהרשתות החברתיות של מזרח ירושלים קולות על האופן שבו "מדינת הכיבוש פולשת ומשתלטת" – על אל-אקצא, על מערכת החינוך, על אדמות פלסטיניות. בכתבה שפורסמה באתר האינטרנט 'אל-קסטל', מתואר האופן שבו ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית חשופים להשתלטות דומה [1].

החברה האזרחית היא זירה של מוסדות, ארגונים, רשתות ויחידים וערכיהם, שממוקמת בין גבולות המשפחה, המדינה והשוק החופשי, המחויבת למערכת מוסכמת של חוקים אזרחיים, ואנשים מתאגדים בה בצורה התנדבותית כדי לקדם אינטרסים משותפים. הכתבה מבוססת על מחקר של "מכון ירושלים לחקר מדיניות" – "מרכז המזוהה עם הכיבוש הישראלי, שחוקר את התופעות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות ונותן פתרונות שיעזרו להדק את השליטה על העיר" [2]. על פי המחקר, ארגוני חברה פלסטינית נדחקו לשוליים על ידי ארגונים ישראליים מקבילים, זאת על פי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2018 [3], שנועדה למנוע את קיומם של הארגונים הפלסטיניים ואת התמיכה בהם, בראש ובראשונה, זו של הרשות הפלסטינית, שנתפסת בעיניים ישראליות כ"שורש הקיום והזהות הפלסטיניים במזרח ירושלים".

מבחינה היסטורית, "ירושלים הייתה ידועה כמרכז של ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים" עד לכיבוש הישראלי של העיר ב-1967. בכתבה מצוין כי פייסל אל-חוסייני "שיחק תפקיד חשוב במאבק נגד הקולוניאליזם", ושהוא האחראי להנחת היסודות לבנייתה של חברה אזרחית פלסטינית.

היום, לפי דיווחים ישראליים, פועלים במזרח ירושלים כ-200 ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים – במגוון רחב של שכונות. זיאד אל-חמורי, ראש "מרכז ירושלים לזכויות חברתיות וכלכליות", סיפר על הקשיים שמהם אותם ארגונים סובלים: ראשית, "הכיבוש הישראלי והדרך שבה הוא פועל לסגירה של מוסדות רבים בתירוצים שונים", ושנית, מימון מותנה של תורמים. לדבריו, מדינות אירופה תורמות כ-20% מסך התמיכה, בעיקר לפעילויות קהילתיות ולארגוני זכויות אדם. מימון נוסף מגיע מהרשות הפלסטינית, כמו גם ממדינות ערביות ומוסלמיות אחרות. לדבריו, התקציב השנתי של החברה האזרחית בירושלים, שמבוסס על תרומות, עומד על 12-10 מיליון דולר – "סכום קטן מאוד, שמתאים למימון של מוסד גדול אחד אבל לא של הרבה מוסדות". בנוסף, התקציב של המשרד לענייני ירושלים ברשות הפלסטינית עומד על 1% מכלל התקציב של הרשות, וקבלת כסף מבנקים וממוסדות פיננסיים אחרים תמיד תלויות בתנאים כאלה ואחרים.

כתוצאה מכך, ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים נאלצו להעתיק את מרכז פעילותם לגדה המערבית "על מנת להימנע מהגבלות הכיבוש". בנוסף, על פי המחקר, "אותם ארגונים לא מוכנים לעבוד עם הממסד הישראלי, בעיקר סביב תוכנית החומש", מה שבא לידי ביטוי באופן שבו מזרח ירושלמים מדברים עליה, כתוכנית של כיבוש שנועדה להעמיק את האחיזה הישראלית במזרח ירושלים.

📷 קרדיט צילום: אילוסטרציה (Flickr)

#כלכלה #פוליטיקה #נירמול

👇👇 הפניות למקורות בתגובות 👇👇

https://www.facebook.com/1403064266655095/posts/2843781172583390/