הכיבוש מוחק את התרבות המזרח ירושלמית כדי להוכיח את ריבונותו על העיר – נכון או לא נכון?

בכתבה שהתפרסמה באתר האינטרנט 'אל-קסטל' תחת הכותרת "מדוע הכיבוש רודף אחרי מוסדות התרבות בירושלים ומוחק אותם", מובאת נקודת מבט מזרח ירושלמית מעניינת, שרואה בדרכי ההשתלטות השונות על מוסדות פלסטיניים ניסיון להחיל את הריבונות הישראלית על ירושלים.

החוקר מוחמד הלאסה, מומחה לענייני ירושלים שמרואיין בכתבה וידוע בהתייחסותו למדינת ישראל כאל כובש קולוניאלי, טוען כי זו דרכה של כל ישות קולוניאלית – להגיע לשליטה דרך שיבוש החיי התרבותיים והאינטלקטואליים של החברה הנכבשת. הוא מסביר כי זו המדיניות, וגם אם לפעמים נראה "שביטויי אלימות ציונית נגד סמלים ערבים-פלסטינים-מוסלמים הם רק עונש על עניין ספציפי", אין הם אלא חלק מהחלטה אסטרטגית רציונלית, שנועדה לשרת את הצד הישראלי במאבק הקיומי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הלאסה מוסיף כי "מטרת הכיבוש היא לגרום לתושב המזרח ירושלמי להרגיש נחות ונטול זהות", מה שמוביל למחיקה תרבותית מוחלטת, להריסת המרקם הלאומי, האזרחי והזהותי. בגלל שהתרבות הפלסטינית – "הסמלים החקוקים על האבנים בסמטאות העיר העתיקה, האוכל והלבוש הפלסטיני" – היא חלק מהזהות הפלסטינית, "הכיבוש מנסה להתכחש לה" ולמחוק אותה. לדבריו, זה היה גם הסיפור בעבר: הוגים ואינטלקטואלים פלסטינים, ששימשו כחוד החנית של החברה, דוכאו על ידי הכיבוש וחלקם אף נרצחו על ידיו (הלאסה מביא לדוגמה את סיפורו של הסופר, המחזאי ודובר הארגון הפלסטיני "החזית העממית לשחרור פלסטין", רסאן כנפאני, שנהרג כתוצאה מהתפוצצות מכוניתו ליד ביתו בביירות).

בכתבה מובאים גם דבריה של אנס אשתי, מנהל הפעילויות והפרויקטים במועדון "הלאל אל-קודס", שטוען כי "הכיבוש פועל רבות על מנת לסגור מוסדות תרבות בירושלים". לפיו, מוסדות אלו סובלים מחוסר יציבות "עקב נהלי הכיבוש והחוקים הקולוניאליים", הכוללים סגירה של אותם מוסדות בתירוצים עלובים, העמדה לדין של עובדיהם והקפאת התמיכה הכספית שלהם. אשתי מציין כי באופן טבעי, הנוער המזרח ירושלמי נמשכים למוסדות התרבות הפלסטינית, ולכן הכיבוש מנסה לכפות עליהם להגיע למרכזי התרבות והבידור שלו. הוא מוסיף שהמטרה בצעדים אלו היא לייהד את העיר ולהטמיע בה את הרעיון הציוני, ולכן, "יש לחנך את הצעירים הפלסטינים לא להגיע למרכזי הבילוי האלה, שייעודם האמיתי הוא לנרמל את היחסים שבין פלסטינים למתנחלים".

זיאד אל-חמורי, מנהל מרכז ירושלים לזכויות כלכליות וחברתיות, הוסיף כי המכשול הגדול שעומד בפני מוסדות התרבות במזרח ירושלים הוא המימון, המותנה בתורמים בינלאומיים. מכשול זה הביא לצמצום משמעותי בחיי התרבות בירושלים, זאת לצד ההתעמרויות הקבועות בפעילים של מוסדות אלו – שנעצרים, שנחקרים, שתואריהם האקדמיים נשללים מהם וששכרם מוקפא.

האם תרבות זה משהו שצריך לערבב עם פוליטיקה? למה לא פשוט להנות אלה מהתרבות של אלה?

📷 קרדיט צילום: אילוסטרציה (Flickr)

#תרבות #חינוך

👇👇 הפניות לכתבה המקורית בתגובות 👇👇

https://www.facebook.com/1403064266655095/posts/2787523448209163/