Points of Views
From Jerusalem
Points of Views
המשך Continue
רוצים לדעת מי אנחנו?

כתוב את הכותרת כאן

בפרק הראשון של העונה השניה בסדרה שבאבניקים(של Eliran Malka ) דמותו של זקס השדכן החרדי ( גורי אלפי המוכשר) מאיימת ברגע של הומור על בחור ישיבה אשכנזי: “אני אספר לכולם שאתה לוקח כדורים! אתה תתחתן בסוף עם תימניה!”

בפרק הראשון של העונה השניה בסדרה שבאבניקים(של Eliran Malka ) דמותו של זקס השדכן החרדי ( גורי אלפי המוכשר) מאיימת ברגע של הומור על בחור ישיבה אשכנזי: “אני אספר לכולם שאתה לוקח כדורים! אתה תתחתן בסוף עם תימניה!”
לא אשקר שלא גיחכתי. זה הצחיק אותי קצת. אבל לצד הצחוק, היה גם אגרוף קטן בבטן שהחזיר לי כאב מוכר מתקופת השידוכים שלי.
כתימניה חרדית בת 20, שגדלה והתחנכה במוסדות אשכנזים, שאלתי באמת ובתמים את הסביבה שלי: מדוע משדכים לי רק סוג מסויים של בחורים?
כולם היו עם תבנית מאד ספציפית וזהה. תימנים, כמוני. שלמדו לרוב בישיבות אשכנזיות. קצת מודרנים, אבל לא מדי.
שאלתי: אבל למה לצמצם לי את האפשרויות? הרי לא באמת משנה לי מה העדה של הבחור שאתחתן איתו? אני יכולה לצאת גם עם בחורים אשכנזים או מכל עדה אחרת!
התגובות של הסביבה החרדית שלי היו תמיד זהות: אפרת, את מדהימה, יפה ומוכשרת.
אבל אל תיפגעי, במגזר שלנו, רק אשכנזי נכה יקח אותך.
אין שום סיבה הגיונית שבחור אשכנזי יתפשר על תימניה!
זה לא פוסט בכייני. בכלל לא.
זה פוסט שבא להראות מציאות אחרת שהיא עדיין לגיטימית אצל חלק גדול מהמגזר החרדי.
מעבר לניסוח הבעייתי של המשפט(שהוא שכיח מאד בשפת השידוכים החרדית) שמדגיש את ההיררכיה החברתית,וההקבלה לאנשים עם מוגבלויות (שכביכול שווים פחות בגלל הנכות שלהם)אני לא יכולה שלא לחשוב על הנזק העצום שבתפיסה הזאת.
אני חושבת על רווקים ורווקות במגזר,שממשיכים להגביל את מבחר ההכרויות שלהם לעדה אחת, ואולי תקועים במצב הזה שנים..
אני חושבת על תפיסת הדימוי העצמי של ילדים וילדות, נערים ונערות, שנאלצים להפנים בדרך לא דרך שהם תמיד יהיו שווים פחות מחבריהם רק בשל צבע עורם…
כמה רעל וטינה אנחנו מפתחים בלבבות צעירים, שהולכים והופכים לבני אדם בוגרים, שברוב הסיכויים יעבירו את אותה הגזענות שהכירו גם לדור הבא…
ועל מה? ובשביל מה?
איזו מין תועלת יש בהתבדלות העדתית הזאת?
בהיררכיה שנקבעת לפי צבעים או תרבויות?
בהדגשת השוני שרק מחזקת את הפער והניכור?
אז גם אם צחקתם מהסצנה הזאת בפרק הראשון של העונה השניה של שבאבניקים(והוא בהחלט משעשע) בבקשה אל תשכחו שלצד ההומור, יש גם ביקורת. וכאב.
כאב של הרבה משפחות שהן חלק מקהילה שעדיין מתנהלת לפי החוקים האלה.
היום אני בת 31. כבר לא עונה על ההגדרה המדויקת של חרדית.
אבל עדיין מוצאת את עצמי מנהלת מאבקים פנימיים עם תפיסת הזהות שלי.
ובכל זירת הכרות חדשה, אני מזכירה לעצמי שאני שווה לא פחות מאחרים. בלי קשר לעדה שלי.
לא משנה מה אמרו לי פעם.

‼דרך Efrat Jessie בפייסבוק: https://www.facebook.com/efrat.gehasi/posts/1155448734963014

@img td:`https://scontent-iad3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.6435-9/s720x720/218653100_4555574841127855_5156505863641793223_n.png?_nc_cat=100&ccb=1-3&_nc_sid=8024bb&_nc_ohc=BLFMvhRJP9QAX_BBpB3&_nc_ht=scontent-iad3-1.xx&oh=53becbf6b1096579f61fbc99ecb000b2&oe=60FE71F7`@


https://www.facebook.com/1262665537085485/posts/4555579247794081/