יצחק דרקסלר, 1951-2018

יצחק נולד בשנת תשי"א (1951) ברעננה. ילד שני להוריו. אח של בת שבע ואסתר. הוא גדל והתחנך בבני ברק, דור שני לשואה. הוריו עלו לארץ מהונגריה והחיים בבית התנהלו בצל אירועי השואה והזיכרונות הקשים שליוו אותם מאותם הימים, אך עם זיקה גדולה מאוד לדת וליהדות כגורמים אשר הצילו אותם מהתופת הגדולה.

יצחק היה ילד חברותי, פטריוט וציוני משחר נעוריו. ראה בשירות בצה"ל חובה באומרו כי אין לדור שלו הזכות שלא להתגייס לצבא, וכי ללא הצבא אין למדינת ישראל זכות קיום.

בשנת 1969 התגייס לצה"ל, ובכך חבר לחבריו החרדים שרצו בשירות משמעותי כלוחמים. שירת בגדוד 50 בחטיבת הצנחנים. מכריו סיפרו שנהג לשתפם בסיפורים על ההתנגשות בין עולם הדת ובין השירות הצבאי והאימונים במסגרתו. גם לאחר שחרורו מצה"ל המשיך בשירות מילואים פעיל בחיל השריון ואף היה ממקימי חטיבה 679, חטיבת מילואים של החיל.

בשבת י' בתשרי, יום כיפור תשל"ד (6 באוקטובר 1973), עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בזמן שהתפלל בבית הכנסת קיבל יצחק צו שמונה ונקרא להתייצב לצד חבריו ליחידה ולקחת חלק בקרבות הבלימה ברמת הגולן מול החזית הסורית. הוא נפרד מרבקה אשתו, אשר הייתה בהיריון עם בכורתם, ויצא למילואים כשהוא נחוש לסייע בהגנה על הארץ ויושביה.

למחרת, ביום ראשון, הוא נפצע באורח קשה מאוד בקרב על נַפח ברמת הגולן, כאשר פגז מטנק סורי פגע במיכל הדלק של הטנק בו היה. המיכל התפוצץ והטנק בער, אולם הוא הספיק לצאת מהצריח הבוער ברגע האחרון כשכל גופו כוויות וראייתו פגועה. יצחק נאסף ע"י חיילים סורים וכששמע כי הם משוחחים ביניהם בשפה הערבית, הצליח לקפוץ מן הרכב ולהימלט על נפשו.

הוא פונה לבית חולים שדה באזור מחניים ומשם הובהל לטיפול רפואי ממושך בבית החולים "רמב"ם" בחיפה, שם עבר מסכת ארוכה של טיפולים וניתוחים כשרבקה עומדת לצידו כל העת, מסייעת ותומכת בו ככל יכולתה. בזמן שהותו בבית החולים נולדה צירה, בתם הבכורה, ויצחק סיפר כי הרצון לראות את בתו שאך נולדה הוא שסייע לו לעמוד בטיפולים שעבר באותה תקופה.

כך, במהלך השנים שחלפו, הוא חזר לתפקוד מלא והקים עם רבקה משפחה לתפארת, כאשר אחרי צירה נולדו להם חמישה ילדים נוספים – דב, חיים, חזי, נחמן ובנימין. הוא היה איש משפחה מסור ואוהב. גילה את החדווה שבשהייה במחיצת ילדיו והיה אכפתי וקשוב מאד לצרכיהם.

יצחק למד הנהלת חשבונות ועבד כאיש כספים וכגזבר במקומות שונים. בתפקידו האחרון שימש כחשב רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.

אוהביו מתארים אותו כ"מאה אחוז חרדי ומאה אחוז ציוני" – תיאור אשר הולם את העשייה ללא לאות שלו למען המדינה ולמען שילוב החרדים בצה"ל. כך, פעל מול משרד הביטחון להקמת גדוד הנח"ל החרדי, השתתף בפגישות שהתקיימו בנושא ואף עבד במשרד הביטחון זמן מה וסייע בהקמת המערך. כמו כן, פעל להנצחת הלוחמים החרדים שנפלו במערכות ישראל וראה ערך עליון בהנצחת פועלם וזכרם.

יצחק המשיך והתנדב לשירות מילואים בצה"ל, חרף פציעתו הקשה. הוא שירת כלוחם ביחידת המילואים בה שירת בעת פציעתו, חטיבה 679 של השריון והיווה עבור חבריו ליחידה קמע, מודל לחיקוי. נחישותו, עוז ליבו, היאחזותו בחיים והעובדה כי אינו מוותר לעצמו, בחיים כמו גם במשימות הצה"ליות, היוו מקור השראה עבור חבריו לשירות.

בשנים האחרונות לחייו זכה לנכדים, ואהב לבלות איתם.

עם השנים חלה הידרדרות במצבו הבריאותי בעקבות הפציעה והוא אושפז בבית החולים לתקופות ארוכות. רבקה סעדה אותו עד יומו האחרון עם המון אהבה וחמלה.

יצחק דרקסלר נפטר ביום כ"ט בניסן תשע"ח (14.4.2018). בן שישים ושש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, הר המנוחות בירושלים. הותיר אחריו אישה, בת וחמישה בנים, נכדים ואחיות.

◀דרך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור" של משרד הביטחון

https://www.facebook.com/456665533226401/posts/785584997001118