עצמאות שחור-לבן: על חרדיות ולאומיות.
הציונות והחרדיות מייצגים שני ערכים יהודיים עתיקי-יומין המתחרים ביניהם: לאומיות והתבדלות. בשנותיה הראשונות של המדינה התנהל בין השניים קרב קשה. אך בשנים האחרונות, הציונות הולכת ולובשת פנים יהודיות, וגם ההתבדלות החרדית, בהתאמה, אינה נוקשה כבעבר. שינויים אלו מייצרים דינמיקה חדשה בין החרדיות לציונות.
מנהגי יום העצמאות אצל המיעוט החרדי פותחים צוהר לשאלה המעסיקה רבות את הציבור החרדי, ואשר עומדת בלב הפילוג הפנים-ליטאי החריף שהתגלע לאחרונה – פילוג שדוגמתו לא נודעה זה שנים רבות. לוז הנושא הוא יחס הציבור החרדי למדינת ישראל ולמנגנוניה השונים. הנושא המורכב אמנם אינו חדש, אך עם השנים הוא פושט ולובש צורה, ונדמה שהוא עומד כיום במרכזה של צומת דרכים שבה נמצא הציבור החרדי.
אפשר לתמצת את המחלוקת הציבורית כמאבק בין שני ערכים, שניהם עתיקי-יומין, שזכו לביטויים חדשים בעשורים האחרונים. האחד הוא לאומיות יהודית; השני הוא ההתבדלות.
הציונות הביאה את הערך של לאומיות יהודית לכדי מימוש חסר תקדים. ואולם, תקומתם הלאומית של היהודים גבתה מחיר כבד בעיניים חרדיות. המחיר אינו החילוניות עצמה. כפי שיובהר, יש קשר בין השתיים, אך החילוניות עצמה, פרי ההשכלה האירופית, הקדימה כמובן את הציונות. המחיר העמוק של הציונות היה שינוי דמות היהדות: במקום מסגרת ראויה לתוכן דתי-תורני, הפכה הלאומיות לחזות הכול; במקום אמצעי לכינון מלכות שמים הגדושה בתוכן תורני-רוחני, נעשתה הלאומיות תכלית לעצמה.
מכאן נבעה ונובעת חרדת היהדות החרדית מריקון היהדות מתוכן על-ידי הציונות: לאומיות זרה הופכת עיקר, ואילו התוכן הפנים-יהודי מאבד משמעות. בקטע שחוזר על עצמו מזמן לזמן בעיתון "יתד נאמן", אנו למדים שהדבר היחיד שיש לומר על "לאומיות חילונית" בתוך העם היהודי הוא כי "אין חיה כזו". מול ניסיון הנורמליזציה של הציונות טענה היהדות החרדית שעם ישראל אינו רוצה להיות, ויתרה-מזו אינו מסוגל להיות "נורמאלי".
בסופו של יום, הלאומיות מהווה מסגרת בלבד, וכמו ואקום היא בהכרח תתמלא בתוכן כזה או אחר. בניגוד לשנותיו של בובר, שנים של סוציאליזם, של חילוניות מיליטנטית ושל כור היתוך ליצירת הישראלי החדש, נראה שבעשורים האחרונים הופך התוכן הציוני יותר ויותר יהודי.
גם ההתבדלות החרדית עוברת תמורה משמעותית. קשה לדבר על חברה מתבדלת כאשר שר הבריאות החרדי (כבר לא סגן) הוא הפופולרי ביותר במדינה. כן ניתן לראות את שחיקת חומת ההתבדלות באלפי החרדים הגודשים קמפוסים אקדמיים רבים, בבוגרים הנכנסים במרץ לשוק התעסוקה הישראלי, ובפתיחת מגוון מסגרות ללימודים כלליים (לבנים) גם בגילאים צעירים יותר. בכלל, קשה להעלות על הדעת קיומן של חומות התבדלות הרמטיות בעידן של מידע פתוח. החשיפה לאינטרנט יצרה שינויים חברתיים ותרבותיים שאין להתכחש להם.
ייתכן שהדבר גוזר את היווצרותה של חברה "חרדית-לאומית" חדשה (להבדיל מהקבוצה החרד"לית של הציונות-הדתית) העתידה לקיים יחס מורכב וסבוך עם החרדיות המקורית.
◀מתוך מאמר של הרב יהושע פפר שהתפרסם במגזין "צריך עיון" אותו עורך הרב יהושע.
◀למאמר המלא: https://bit.ly/3n3aW4t
📸תמונה: מתוך סרטון של רחבת הכותל בערב יום העצמאות.
https://www.facebook.com/456665533226401/posts/577871941105759
