Points of Views
From Jerusalem
Points of Views
המשך Continue
רוצים לדעת מי אנחנו?

הוא זכאי?

הוא זכאי?

1. כשהייתי ילד בכיתה א׳ היה לנו בבית רדיו בצבע כחול שהיה מונח על אדן החלון במטבח. אני זוכר את היום ההוא כאילו שהיה אתמול. אבא, אמא ואני שומעים חדשות. בית המשפט מרשיע את אריה דרעי וגוזר עליו מאסר. פניו של אבא שלי נופלות. משהו עמוק בו נשבר לחתיכות.

2. אני זוכר את עצמי עושה בראש את החשבון של הטובים והרעים. אני רואה את זה היום גם אצל עקיבא שלי. העולם מתחלק לטובים ורעים וזהו. הנרטיב בסיפורי הגן מתחזק את זה טוב טוב. רשעים וצדיקים. מכבים ויוונים. עם ישראל והמצרים. דיכוטומיה כזו שעושה לילדים (ולמבוגרים) סדר בראש. אריה דרעי והרב עובדיה הטובים. בית המשפט והממסד הם הרעים. ככה פשוט. כמו שילדים (ומבוגרים) אוהבים.

3. זה מוזר כי לא גדלתי בבית פוליטי. ממש לא. ההורים שלי אף פעם לא היו מעורים בנעשה. לא היו מנויים לאף עיתון. לא דיברו עם חברים שלהם על פוליטיקה. בדיוק להיפך. למרות זאת אבא שלי נסע לעצרת התמיכה ביום המאסר. את הקלטת ״אני מאשים״ [*]ראיתי לא פעם ולא פעמיים ויש לי ממנה זכרונות חדים מאוד. טובים ורעים. טובים ורעים. טובים ורעים.

4. סוכות אחד נסענו ל׳שאגת אריה׳ שהקים ר׳ אורי זוהר מחוץ לכלא מעשיהו. ילד בן שש או שבע, מסתכל על בית כלא מבחוץ. חושב על זה שמישהו מהטובים בפנים ושלא בצדק. וואלה, זה חתיכת דבר.

5. אבא שלי לוקח את הסטיקר ״לא נשכח לא נסלח״ גוזר אותו לשניים ומדביק על הסובארו שלנו מאחורה רק את ה״לא נשכח״. אני שואל אותו לפשר המעשה והוא מסביר לי שאנחנו, בבית שלנו, בסוף סולחים. תמיד. לא משנה מה. ועד היום זה אחד השיעורים הכי גדולים שלמדתי ממנו.

6. עוברות שנים. אריה דרעי משתחרר. אני לומד בישיבה בהר נוף. מידי פעם רואה אותו בשכונה ואוהב אותו בכל ליבי. כנראה בבחינת גירסא דינקותא. החיים מוכיחים שיש הרבה בחיים בין הטוב לרע. ומה זה בכלל טוב ומה בכלל רע? קראתי כמעט כל מה שנכתב על אריה דרעי. בעד ונגד. אני מכיר את הסיפור שלו טוב. התווכחתי עליו לא פעם. היום אני כבר לא עושה את זה. גם לא ממש משנה מהי דעתי בשכל הישר. עדיין, אני אוהב אותו בכל ליבי.

7. אוהב את החליפות שלו, אוהב את הסטייל, אוהב את המקטרות בשנות התשעים, אוהב את התמונות עם רבין ושולמית אלוני, אוהב את הצ׳יקאבריות שלו, [**] את החברונעריות, [***] את הנובורישיות המודעת, את הבלתי ייאמן בסיפור שלו, את הר׳ המוזרה, את הסמל שהוא מעבר לדמות, את עוף החול, את מה שהוא היה בשביל אבא שלי. שום דבר לא משנה לי באמת. גם לא סרטון הבצל. איזה מוזר.

8. מאז שניתנה לי זכות בחירה הצבעתי לאריה דרעי בכל פעם חוץ מהפעם האחרונה. לצערי לא יכולתי. באמת שלא יכולתי. אני לא מתחרט על הפעמים ההן וגם לא על הפעם האחרונה. אבל היום בשעה ארבע כשהאזנתי לפסק הדין של העליון, ליבי נשבר. נזכרתי ביום ההוא ליד הרדיו הכחול במטבח והבנתי שלפעמים אתה לא בוחר באיזה צד להיות. אתה פשוט שם וזהו.

נ.ב.
אני מודע לזה שיש בדברים הרבה מן הדל״פ ומשכך הריני להודיע לטובת המעוניינים כי אין בכוונתי להתווכח בתגובות כלל וכלל. שכויח.

◀כתב עדן אביטבול, יוצר ומשורר חרדי. https://bit.ly/3iOarZY

📸תמונה: מתוך הסרט 'אני מאשים'

=====

הערות

[*] סרט שנעשה בזמן תקופת המאסר של דרעי לפני 13 שנה ובו דרעי טוען שהוא חף מפשע וכי הוא מואשם בגלל עדתו.

[**] כינוי ישיבתי לבחור חברותי ופופולרי בישיבה. דומה קצת במשמעותו ל – 'קול'

[***] כינוי ישיבתי לבחור שלומד בישיבת חברון, אחת הישיבות החשובות והמצליחות בעולם החרדי.

@img td:`https://scontent-iad3-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/326591947_1144046159642631_4150315127847745178_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=5eDkOQPZBAwAX9gNl_M&_nc_ht=scontent-iad3-1.xx&edm=AKK4YLsEAAAA&oh=00_AfAlI7Qkq5KaNMlQLIaAMh_xlupMfZJmyKB60zeMkPq__Q&oe=63CFF230`@


https://www.facebook.com/456665533226401/posts/523158663243754