כל פעם שאני כותב כאן ביקורת אני נאלץ לשלם כל מיני מחירים; עקיפים וישירים, אישיים וקהילתיים ומידי פעם גם כלכליים.
ברגעי חולשה, אני אומר לעצמי: "עזוב ישראל, תשתוק. תחתום על עצומה ותמשיך הלאה". את המצפון על השתיקה שלי אני מנסה לנקות עם מחשבות בסגנון של "איזו השפעה בכלל יש לביקורת שלך? עוד איזה פוסט בפייסבוק, של מי שגם ככה לא בעמדת השפעה משמעותית, ישנה את העולם? נו, במ'ת. יתירה מכך, כל ביקורת כזו מרחיקה עוד יותר את היכולת שלך לשנות את העולם. ומה בכלל יצא ממה שכתבת על חיים וולדר שר"י? שתוק, והמשך בחיים".

בעוונותיי, מידי פעם אני מצליח לשתוק. כך קרה למרבה הבושה בשבועות האחרונים אחרי שהתפוצצה פרשת הפדופיליה בחיידר בשכונה בה אנו גרים. [*] הבוקר אחרי התפילה פוגש אותי חבר טוב, בן-תורה משכמו ומעלה ואבא של אחד מקורבנות האונס של אותו רב'ה [**] פדופיל.

אומר לי האבא: "אני עוקב אחריך בפרופיל חסוי. למה אתה לא כותב על הסיפור שלנו?". החבר הזה חשף אותי לגודל הזוועה שהילדים עברו ושולח אותי לראות את הכתבה (קישור בתגובות) של הכתבת החרדית ב"טלוויזיה החילונית". אחד הדמויות הרבניות בשכונה, ששומע אותנו מדברים, אומר לנו: "מה צריכים ללכת לתקשורת החילונית? פעם הולכים ל"הארץ", פעם הולכים לטלוויזיה. כאילו הם יותר טובים. הם שמה כולם רשעים בתקשורת. כל מה שהם רוצים זה בשר חרדי. היו הולכים לרבנים, הולכים למשטרה ומטפלים ברב'ה וגומרים סיפור".

ואז, כפי ששיערתי, האבא חשף אותי לגודל הסיאוב המערכתי, סיאוב שבא לאחר שנחשפה הזוועה ושהוגשה התלונה. הוא מספר לי: "אתה יודע איזו מערכת משומנת ואגרסיבית פועלת עלינו? הם הגיעו עד למשטרה ולפרקליטות "שם למעלה", ו"מערבבים" שם חזק. לנו, ההורים, שחלקנו ספרדים, חלקנו צרפתים, אין שום יכולת השפעה. הכוח היחיד שלנו הוא הכוח שהציבור נתן וייתן לנו. הרבנים, העסקנים, ובהתחלה גם המשטרה, זרקו אותנו לכלבים. אנחנו חייבים את התמיכה וההתקוממות של הציבור. ההפגנה שהייתה בבית המשפט, העצומה שחתמתם עליה והפוסטים בפייסבוק, הם מה שנותן לנו קצת כוח".

ואז הבנתי שאנחנו, הציבור, חייבים לעצור את תרבות האונס הזו, כי אם אנחנו לא נעצור אותה אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. למרבה הבושה מתברר שתרבות האונס הזו פורחת בחסות השידוך המפוקפק שבין כלכלת העמותות, משטר העסקנות וניצול מעמדם של הרבנים, אותו שידוך שמידי פעם גם הורג אותנו. כל אלו פועלים באגרסיביות עלינו, האזרחים הקטנים מנושלי הכוח הפוליטי. התקוממות עקבית אולי תעזור, במשהו.
אני עדיין לא יודע מה הפרופיל כאן בפייסבוק של אותו אבא. מן הסתם הוא רואה, ואני רוצה לומר לו שתדע שאנחנו איתכם\ן. יש לי כאן יותר מידי חסויים, חלקם כנראה עם כוונות פחות טובות, והם מידי פעם "עוזרים" לי לשלם על אי-שתיקתי, אבל כבר אסור לשתוק. וגם אם מותר, זה כבר בלתי אפשרי.
ותודה לכל הפעילות והפעילים שלא נחים לרגע.

◀כתב Israel Cohen. https://bit.ly/3thvvKz

📸צילום: מתוך התחקיר שנעשה בערוץ 13 על הפרשה החמורה.

=====

הערות מערכת

[*] על הפרשה החמורה והתחקיר ראו כאן: https://bit.ly/39ebTjr

[**] כינוי למורה בציבור החרדי.

#תחקיר #פגיעה_מינית

https://www.facebook.com/1262665537085485/posts/5568000229885306/