#דמויות_ירושלמיות

כאשר אנחנו מדברים על מקום, עיר עם אופי מיוחד, אנחנו לא מדברים רק על האבנים והרחובות שמאכלסים את אותו מקום. אנחנו מדברים על האווירה והפסיפס הייחודי שמאפיין את המקום. על הריחות, הצבעים, הנופים, הסלנג המקומי ובעיקר על האנשים המיוחדים שבלעדיהם המקום לא היה אותו דבר, שבלעדיהם המקום היה סתם עוד שורה של בניינים.

הכירו את פינתנו דמויות ירושלמיות, פינה בה נקבל הצצה אל האנשים המיוחדים שהפכו את ירושלים למה שהיא. הדמויות הססגוניות, העוצמתיות, הקנאיות. הפסיפס האנושי המיוחד שאפיין ומאפיין את ירושלים ועושה אותה לעיר ירושלים, העיר שאנחנו כל כך אוהבים.

=====

רב האסירים – ר' אריה לוין.

בסוף המאה ה-19 בשנת 1885, נולד בעיירה אורלא שליד העיר ביאליסטוק, שכיום נמצאת בפולין, הרב ר' אריה לוין, האיש שברבות הימים הפך לאחד האנשים הכי מזוהים עם העיר ירושלים, אחד האנשים האהובים ביותר בירושלים.

בצעירותו למד ר' אריה בכמה ישיבות באירופה עד שהגיע ללמוד בישיבת הטובה ביותר באותו תקופה, ישיבת וולז'ין – אם הישיבות.

בתחילת המאה ה-20 עלה ר' אריה לארץ ישראל. בתחילה הוא קבע את משכנו בעיר יפו, שם נישא לאשתו חנה שפירא, אך לאחר מכן הזוג עלה לגור בעיר הקודש – ירושלים, שם גרו עד סוף ימיהם.

ר' אריה היה ידוע כאיש חסד גדול. הוא חי בצנעה ובפשטות והתרחק מכל שררה או כבוד. הוא עסק כל חייו בצדקה והיה אוסף אל ביתו ילדים יתומים עזובים. הוא היה נוהג בכבוד עם כל אדם באשר הוא ובמיוחד היה ידוע באהבתו ומסירותו הגדולה לאשתו חנה.

על פי הסיפור פעם הגיעו ר' אריה ואשתו חנה אל הרופא בעקבות כאבים חזקים ברגל של חנה, ר' אריה פנה לרופא ואמר לו "הרגל של אשתי כואבת לנו"

את הכינוי המיוחד "רב האסירים" קיבל ר' אריה לוין בעקבות כך שבמשך עשרות שנים, עוד מתחילת שהייתו בארץ תחת המנדט הבריטי, נהג ללכת כל שבת ברגל לבקר אסירים בבתי כלא, לכתוב להם מכתבים, לעודד את רוחם השבורה ולהזכיר להם שהם לא לבד בעולם הזה. הביקורים הנודעים במיוחד שלו היו הביקורים אצל אסירי ואסירות מחתרות ישראל שהיו כלואים בבתי כלא ברחבי הארץ בעקבות פעילותם למען הקמתה של מדינת ישראל. הוא המשיך בפעילות זו גם לאחר הקמתה של המדינה. הוא ביקר אסירים מכל הסוגים, כולל אסירים פלילים, ביקר בבתי חולים למצורעים ושיכן בביתו חולי שחפת וטיפוס.

ר' אריה לוין נפטר לפני 53 שנה בערב שבת הגדול בשנת 1969. לפי צוואתו לא הספידו אותו בלוויה ועל פי בקשתו נכתב על מצוותו: "אני מבקש מכל מי שיבוא להשתטח על קברי שיאמר בפה מלא: אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".

יהי זכרו ברוך.

📸בתמונה: ר' אריה מונצח על גבי בול בשנת 1982

◀מקור התמונה: דואר ישראל, השירות הבולאי. https://bit.ly/3KfBVPL

https://www.facebook.com/1262665537085485/posts/5450588808293116/