**אזהרת טריגר**
ביקשתם פה שאספר איך פגיעה מינית יכולה להסתיים אחרת, איך פוגע יכול לתקן. איך זה אפשרי.
אז את הסיפור שתקראו כאן, אני מפרסמת באישור אותו רב צדיק שפנה אלי, הכל פה תיעוד של אחד לאחד, למעט כמה פרטים שהייתי חייבת לטשטש.
— יום שני בצהריים —
סוגרת יום עבודה במשרד, רגל אחת כבר בחוץ, מסדרת ניירות אחרונים על השולחן שלי. ואז – הודעה מוקלטת בוואטסאפ.
”שלום, אביגיל, אם יש לך רגע ויש לך ניסיון, אז הסיפור הוא כזה, קוראים לי כך וכך, אני רב קהילה בעיר הזאת והזאת, ממש עכשיו ברגעים אלה אני יוצא עם 3 ילדים לראות את אבא שלהם, הוא חולה ועומד למות. לפני 12 הוא היה חבר בקהילה שלי והוא פגע בבת שלו מינית… בזמנו הם באו אלי, ליוויתי את הסיפור, הגשנו תלונה במשטרה והוא ישב בכלא. מאז הוא שוחרר והוא מנותק מהמשפחה הרבה שנים, הוא לא רצה לבוא, וגם הם לא רצו שהוא יבוא… שילם להם כסף ומזונות, עשה כל מה שהוא יכול כדי לבקש סליחה ומחילה אבל לא באמת היה לו קשר איתם. עכשיו, כשהבנתי שהוא מאוד מאוד חולה, הלכתי לבקר אותו, שמרתי איתו על קשר כי אני הרב שלו, אין לי דרך אחרת. שבוע שעבר סיפרתי לאמא שלהם על המצב שלו, ובאישור שלה סיפרנו לילדים ושאלנו אם הם רוצים לראות את האבא לפני מותו, להיפרד ולהגיד לו שלום.
הבת רוצה לשמוע מאבא שלה סליחה והיא תקבל את זה ממנו, הבנים רוצים לראות את אבא שלהם למרות שהם כועסים.
אני עכשיו לוקח אותם באוטו שלי לבית-חולים, לצערי זה משפחה שאין להם קשר עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע, אז אם יש לך מחשבה מה נכון שאני אעשה איתם בדרך, אשמח שתגידי לי. לדבר? לא לדבר? לשים מוזיקה? לשתוק וזהו? תודה וסליחה שאני מערב אותך…"
”וואו, איזה סיפור… מאוד חשוב לשמוע בקשת סליחה, חושבת שצריך שיהיה איש טיפול אח”כ שיעבד עם הילדים את החוויה שמחכה להם. יש לך זמן לדבר עם איש מקצוע? אולי אחבר אותך כבר עכשיו?"
”לא יכול לדבר, הם כבר איתי באוטו.”
”אהה, אוקי. אז תדבר איתם על זה שזה ממש מורכב ומותר להם להרגיש עכשיו כל דבר, כל דבר, ושידעו שאח”כ הם יכולים לדבר איתך תמיד. תן להם תחושת ביטחון, זה הדבר הכי חשוב.”
”אוקי, עשיתי את זה כבר, אז בדרך עכשיו אפתח את זה עוד."
"מצוין."
— כעבור מספר שעות —
”שומעת? היה מרגש מאוד. בכינו כולם. הוא ביקש סליחה והסביר כמו גבר עם מבט כנה לתוך העיניים, שהם לא אשמים בכלום, שזה הכל הוא. רק הוא. חזר ואמר, אתם לא אשמים, אתם לא אשמים, אני האבא, ואני, רק אני אשם. זה היה מדהים. הילדה, שהיא כבר ממש נערה, ישבה מולו ואמרה, תגיד לי, למה עשית לי את זה? למה?? והאבא הסביר לה כל מה שעבר עליו ואיזה בעיות יש לו, ואמר לה שוב ושוב, זה לא אחריותך, זה לא בגללך, את לא אשמה, זה רק אני אשם. זה רק אני אשם.
הם בכו והתחבקו הרבה זמן. כולם בכו.
לפני שיצאנו, האבא, כולו צינורות חמצן, הודה לי ואמר, תודה שהבאת אותם, זאת פעם ראשונה שהלב שלי אולי נקי קצת קצת…
אח"כ הילדה אמרה לי באוטו, הרב, אני מרגישה מצוין. היום נרגע לי הלב.”
”וואו! זה ממש מרגש! יישר כח! ממש זכית. מגלגלין זכות ע”י זכאי.”
”איך את מתמודדת עם סיפורים כאלה אני לא יודע.”
”התרגלתי כנראה.. אבל האמת, גם אני לא יודעת…"
”ה’ ישמור אותך.”
— כעבור שבועיים, יום שני —
”שלום, אני רוצה לשתף בדברים טובים. הילדה בקשר יומיומי עם אבא שלה, היא קיבלה מחדש אבא שהיה חסר לה."
”וואו… בדיוק הבוקר סיפרתי לחברה על זה והייתי בטוחה שהוא כבר לא בחיים…”
”הוא בחיים. סוחב ונאבק על כל נשימה ונשימה.”
"אתה יודע, זה בדיוק מה שכתוב, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ…"
”כן… ומסתבר שעדיף כמה ימים…”
— יום למחרת – שלישי, כבר אחרי חצות —
סוגרת יום מטורף מידי, מסיימת שיחת טלפון ארוכה עם בחור שפתח אצלי לראשונה את סיפור הפגיעה שלו.
מקבלת הודעה.
”נפטר כעת.”
בום ללב.
”ברוך דיין האמת. אין לי מילים.”
"דיברתי איתו בטלפון ממש לפני שנפטר, אמרתי לו את מה שכתבת פה, וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, אמרתי לו, אתה קיימת וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ…"
”אני ממש בוכה עכשיו."
"גם אני, גם אני."
"הרגע סיימתי שיחה עם נפגע שפתח לראשונה את הסיפור שלו. הוא נושם את העוול יום יום. איזה פער. איך דברים יכולים להיות אחרת."
”זה לא נתפס ואנשים לא מבינים כמה זה עמוק הדבר הזה. בדיוק כמו שאמרת, הם לא רוצים כסף, לא להעניש, רוצים פשוט הכרה וסליחה.”
”תשמע, אני לא מפסיקה לבכות, זה סיפור שחייבים לספר. לך תדע מי ייחשף לזה ואולי יתנהג אחרת…”
”כן, חובה. ראיתי בעיניים שלי איך זה שיחרר גם את האבא וגם את הבת. תפרסמי בלי שיוכלו לזהות, בסדר?”
"בסדר."
כבר אמצע הלילה.
בכל מקרה כבר לא יכולתי להירדם, אז כתבתי.
מבעד למסך הדמעות הבלתי פוסקות, תמללתי את הקלטות הוואטסאפ של השיחות שלנו והעתקתי את ההודעות כמעט בדיוק.
ביקשתם סיפור, אז הנה.
כן, זה קיים.
בחירה חופשית היא דבר קיים.
בחירה חופשית היא תמצית האנושיות שמפעמת בכולנו. בכולנו.
מקווה שפרסום הסיפור הזה יעשה טוב בעולם.
ויהיו הדברים לזכות חייה של ילדה תמה, חפה מכל פשע, שנפגעה ונעשקה על לא עוול בכפה.
ויהיו הדברים גם לעילוי נשמתו של יהודי קדוש, שבחר ברע, ואז בחר בטוב.
שחטא, ושב יום אחד לפני מיתתו.
…
ר' עובדיה מברטנורא בפירוש המשנה:
וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ – לפי שאין אדם יודע אימתי ימות, יעשה תשובה היום שמא ימות למחר.
וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת.
◀דרך Avigayil Heilbronn https://bit.ly/3iPkria
📸תמונה: צילום מסך מתוך סרטון
#פגיעה #חרטה
https://www.facebook.com/1262665537085485/posts/5375702912448373/
